"פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שג'אווה סקריפט צריכה לרוץ בסרבר."
המודל הנפוץ עד היום בשרתי ווב הוא להקצות ט'רד לכל בקשה ולתת למערכת ההפעלה לתזמן את הטיפול בכל בקשה. יש עם המודל הזה כמה בעיות, בעיקר של ניצול משאבים וביצועים, ולכן עלה מולו המודל הא-סינכרוני. במודל הזה כל בקשה מטופלת לפי התור, אבל כשצריך לעשות משהו שלא מצריך CPU (למשל גישה לדטה בייס), הבקשה "נרדמת" ועוברים לטפל בבקשה הבאה, עד שיהיה אפשר לחזור לטפל בבקשה הקודמת. ברב השפות כתיבה במודל כזה היא מסורבלת ומצריכה הרבה קוד. ג'אווה סקריפט תוכננה לעולם כזה ואנחנו התרגלנו התרגלנו לכתוב ככה (כי אין ת'רדים בברווזר), אז אנחנו שולחים בקשות עם קול-בקים ומחברים איוונט הנדלרים, מה שמכונה בעולם התכנות הפונקציונלי CPS – כלומר "אחרי שתחזור מלהתעסק עם ברוך, הנה מה שנשאר לך לעשות".
במקביל להתאמה של ג'אווה סקריפ לCPS ולסרברים א-סינכרונים (ומבוססי איוונטים), קיים גוף הידע עצום בג'אווה סקריפט שנוצר בעשרים שנים של תכנות לHTML, ועולם התוכנה עשיר במתכנתי ג'אווה סקריפט. אז כשמישהו (ראיין דאל) כתב סרבר מינימאליסטי שמממש את העקרונות האילו, זה תפס כמו אש בשדה קוצים. תוך שנתיים נוצרה סביב השרת הזה קהילה של מאות אלפי משתמשים, עשרות אלפים אתרים, אלפי תוספים וספריות, וכמה כנסים.
שווה לנסות! אשרו השתתפותכם במפגש בפייסבוק או שלחו אלי מייל
-
רשומות אחרונות
ארכיון
קטגוריות
כלים
